לא נולדנו במקרה

הקדמה

כל תקופת חיים על פני האדמה מתחילה בלידה. התנאים הסביבתיים והחברתיים שלתוכם אנחנו נולדים; היכולות, שעל פי הדעה המקובלת אנחנו יורשים מהורינו – אל אלה מהווים את נקודת המוצא של מהלך החיים שלנו. אבל למה אנחנו מתחילים את חיינו בתנאים כל כך לא שווים? ויותר מזה: האם אתם או אני היינו בכלל קיימים אם אחד ההורים שלנו היה מוצא בן או בת זוג אחרים? במילים אחרות, האם הקיום שלנו הוא רק תוצר של מקרה? כל אדם שחושב שואל, במוקדם או במאוחר, למה כרוכה לידת האדם בכל כך הרבה חוסר עקביות? איפה נמצא הצדק האלוהי, לכאורה?

אבל מה יודעים אנו בכלל על ראשית חיי האדם? אנו מאמינים שאנחנו מבינים היטב בנושא זה, משום שאנחנו יכולים להשפיע עליו מבחינה ביולוגית טהורה. אנחנו יכולים למנוע הריון ולידה כאשר אלה לא רצויים, ומסוגלים לגרום להם להתממש, כשהם בלתי אפשריים בצורה טבעית.

אבל דווקא ביוזמה אחרונה זו, הפריית מבחנה, שהורחבה עד כדי שימוש בפונדקאיות, אנחנו נתקלים לפתע בשפע בעיות גנטיות, משפטיות ואתיות, שאין לנו פתרון להן. אנחנו לא מרגישים נוח באמת עם התקדמות זו. ומצד שני גם הקולות שמזהירים מפני הפלה מלאכותית מסרבים לשתוק. הרבה נאמר ונכתב בשנים האחרונות נגד דברים אלה, מספיק כדי לזעזע את הביטחון העצמי שלנו.

אבל הרשו לי להבטיח לכם: לא אחזור כאן על הטיעונים שהועלו שוב ושוב, על ידי זה או אחר, עד שהיו לכולנו לזרא, וגם לא אוסיף עליהם. עובדה היא שגם היום קיימות בקרב בני האדם דעות שונות על תהליך, שמתקיים באותה הצורה מתחילת האנושות; וזו הוכחה מעוררת חרדה לידע המועט כל כך שלנו בנושא כולו. אנחנו מבצעים ניסויים בקיומו של יצור זה, "האדם", מבלי שברור לנו בהחלט מהו בעצם האדם, ומהי מטרת החיים הארציים שלו.

בכל המאמרים שקראתם ובמהלך כל הדיונים שערכתם, האם קיבלתם תשובה לשאלות אלה? או שאולי הן כל כך מובנות מאליהן, שאין יותר מה לומר בנושא זה?